Tikkun Page: 4 of 10

1. David taught this song to Korach’s sons, the poets.

א.  לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי–קֹרַח

​

2. My soul cries out to You HaShem like the thirsty deer cries out by dried up water springs.

ב.  כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל–אֲפִיקֵי–מָיִם, כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים

​

3. In exile my soul thirsts for a Living God! When will I go back to the Temple Mount and see Your face?

ג.  צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי, מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים

​

4. I can’t eat by day or night, instead I cry from the cynics who ask me “Where is your so called true God? Shouldn’t He have redeemed you already?”

ד.  הָיְתָה–לִּי דִמְעָתִי לֶחֶם יוֹמָם וָלָיְלָה, בֶּאֱמֹר אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ

 

5. I pour out my soul from the memories of leading the crowds to HaShem’s house in song and dance.

ה.  אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי, כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ אֶדַּדֵּם עַד–בֵּית אֱלֹהִים, בְּקוֹל–רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן חוֹגֵג

​

6. But why do I feel discouraged? I should put my hope in HaShem because I’ll still see His salvation.

ו.  מַה–תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי עָלָי, הוֹחִלִי לֵאלֹהִים כִּי–עוֹד אוֹדֶנּוּ–יְשׁוּעוֹת פָּנָיו

 

7. Oh my God! I feel so unworthy when I remember how You crossed us through the Jordan even though we angered You in the Hermon and by Sinai.

ז.  אֱלֹהַי,–עָלַי נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח, עַל–כֵּן אֶזְכָּרְךָ מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים מֵהַר מִצְעָר

 

8. One deep suffering in exile calls to the next deep suffering, like roaring water in the canals. All Your waves broke over me!

ח.  תְּהוֹם–אֶל–תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ, כָּל–מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ

 

9. By day I’m encouraged that HaShem will act kindly. And by night His songs are with me; I pray for my life…

ט.  יוֹמָם יְצַוֶּה יְהוָה חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי, תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי

​

10. Saying: “HaShem, in the past You’ve been my anchor. Why did You forget me in exile? Why do I walk in the dark under my enemy’s abuse?”

י.  אוֹמְרָה לְאֵל סַלְעִי לָמָה שְׁכַחְתָּנִי, לָמָּה–קֹדֵר אֵלֵךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב

 

11. It feels like a sword in my bones when my opponents taunt me, saying: “Where is your so called true God?”

יא.  בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי, בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל–הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ

 

12. But I ask myself again, why am I discouraged and bothered by it? I’ll put my hope in HaShem and thank Him when I see His salvation.

יב.  מַה–תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה–תֶּהֱמִי עָלָי, הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי–עוֹד אוֹדֶנּוּ, יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי